<h1>ספר האסופות סימן קע"ז</h1>
<h2>דף כח.</h2>
ואסור למשדי מום בקדשים עד נפל ביה ממילא, דכתיב [ויקרא כ"ב] כל מום לא יהיה בו ואע"ג דאית ביה מומא אסור למשחטיה עד דמיחזי ליה לחכם. ואם עבר ושחט לא חזינן ליה למומיה לאחר שחיטה אלא אסרינן ליה. ודוקא אם נשחט שלא על פי מומחה ובמומין שבגוף, ואפילו מומחה שיש לו בכור ויש בו מום צריך להראותו לחכם אחר. וכן לאסהודי עליה לא מהימן הוא לנפשיה, אלא צריך סהדא אחרינא דלאו איהו שדא ביה מומא, ובנו ובתו נאמנין להעיד על בכור של אביהם, אבל אשתו לא, ואילו ישראל דזבן בכור מכהן, מהימן ההוא ישראל אמומיה, דכהנים הוא דחשו להו רבנן דלמא שדו מום בבכור, דכיון דכלהו בכורות מדידהו הוא, דשכיחי תדירא, חשו להו רבנן דלמא מיקרי דרמו ביה מומא, אבל גברי ישראל לא חשו להו רבנן.
<h2>דף לה:</h2>
ואסור למשדי מום בקדשים עד נפל ביה ממילא, דכתיב [ויקרא כ"ב] כל מום לא יהיה בו ואע"ג דאית ביה מומא אסור למשחטיה עד דמיחזי ליה לחכם. ואם עבר ושחט לא חזינן ליה למומיה לאחר שחיטה אלא אסרינן ליה. ודוקא אם נשחט שלא על פי מומחה ובמומין שבגוף, ואפילו מומחה שיש לו בכור ויש בו מום צריך להראותו לחכם אחר. וכן לאסהודי עליה לא מהימן הוא לנפשיה, אלא צריך סהדא אחרינא דלאו איהו שדא ביה מומא, ובנו ובתו נאמנין להעיד על בכור של אביהם, אבל אשתו לא, ואילו ישראל דזבן בכור מכהן, מהימן ההוא ישראל אמומיה, דכהנים הוא דחשו להו רבנן דלמא שדו מום בבכור, דכיון דכלהו בכורות מדידהו הוא, דשכיחי תדירא, חשו להו רבנן דלמא מיקרי דרמו ביה מומא, אבל גברי ישראל לא חשו להו רבנן.
